<h1>סמ"ק סימן רפ"ב</h1>
<h2>דף ב:</h2>
שלא לעשות מלאכה בשבת דכתיב לא תעשה כל מלאכה פי' חכמים אבות מלאכות ארבעים חסר אחת וכללו בהן הוצאה אף על גב דאי לא כתיב אל יצא לא ידעינן ליה וכן הבערה דלא הויא מלאכה למאן דאמר ללאו יצאת מכל מקום מנאום חכמים יחד לאיסורא. ואלו הן החורש והזורע והקוצר, והמעמר, והדש, והזורה, הבורר, והטוחן, והמרקד הלש, והאופה, הגוזז את הצמר, המלבנו, המנפצו, הצובעו, והטווהו, והמסיך, והעושה שתי בתי נירין האורג שני חוטין, והפוצע שני חוטין, הקושר והמתיר, התופר שתי תפירות הקורע ע"מ לתפור ב' תפירות הצד צבי, והשוחטו המפשיטו המולחו המעבדו והמוחקו, המחתכו הכותב שתי אותיות, המוחק על מנת לכתוב שתי אותיות הבונה הסותר המכבה המבעיר המכה בפטיש המוציא מרשות לרשות כל אלו המלאכות נקראים אבות מלאכות כיצד הוא עניינם.
<h2>דף כ.</h2>
המחתה בגחלים (כריתות דף כ') חייב שתים אחת משום מכבה ואחת משום מבעיר, ואין מסיקין (דף כ') את האור סמוך לחשיכה אלא אם כן נאחז האור ברוב העץ ובקיסמי' דקין מותר וכן בפחמין כל שהוא.
